התפלגות ציונים

מצילומי מסך של עמוד "התפלגות הציונים" בשאילתא, שסטודנטים שולחים כאן או בקבוצה (איך).

לקורס הזה עדיין אין קבוצה בקהילה. רוצים שנפתח? כתבו לנו באחת הקבוצות.

פרטי הקורס

נקודות זכות: 6 נקודות זכות ברמה מתקדמת עם אפשרות לכתיבת עבודה סמינריונית
רמה: מתקדמת עם אפשרות לכתיבת עבודה סמינריונית
שיוך: מדעי החברה / מדע המדינה ויחסים בין-לאומיים / מדע המדינה

מתי הקורס נפתח

2027סמסטר א – נפתחסמסטר ב – לא מתוכנןקיץ – לא מתוכנן
2028סמסטר א – נפתחסמסטר ב – לא מתוכנןקיץ – לא מתוכנן

לפי תכנון האוניברסיטה; שינויים אפשריים.

ידע קודם

תנאי קבלה: 36 נקודות זכות עבור קורסים קודמים, ובכללם הקורס ממשל ופוליטיקה במדינת ישראל, וכן אחד מהקורסים מבוא לפוליטיקה השוואתית או מבוא לסוציולוגיה. וכן עמידה בדרישות האנגלית ובדרישות ההדרכה הביבליוגרפית בספרייה. ידע קודם מומלץ: מגמות בחברה הישראלית, המזרח התיכון בימנו.

מומלץ10495 10646

על הקורס

עמידה בהצלחה בחובות העבודה הסמינריונית תזכה ב-6 נקודות זכות עס.

נקודות זכות עס יחשבו במניין נקודות הזכות הנדרשות כתנאי קבלה לקורסים אחרים.

עורכים מדעיים: פרופ' בשיר בשיר, פרופ' שרה קאהן-ניסר, ד"ר אבי-רם צורף

בשיח הרווח אנו רגילים להשתמש במושגים כמו "דתי" ו"חילוני", ובשילובם ב"לאומיות" ו"פוליטיקה" כמושגים שמשמעותם לכאורה מובנת מאליה. החלוקה השגורה בין "דת" ו"פוליטיקה", וההצבעה על תופעות של התרחבות השפעתם של חוגים מסוימים על מוסדות החינוך כ"הדתה" מניחה מראש את ההפרדה הקיימת בין "דת" ו"פוליטיקה". עם זאת, כל ניסיון להבחין בין "לאומיות" – לכאורה חילונית – ו"דת", כשתי קטגוריות נפרדות, מתברר עד מהרה כמלאכותי, אשר מקשה להנהיר את מערכות היחסים המתרחשות בין שני התחומים. הניסיון לבצר את המרחב הציבורי הלאומי ה"חילוני" לכאורה בדרך כלל מתעלם מן העובדה שתנועות ואידיאולוגיות לאומיות שואבות את הלגיטימציה לדבר בשמן של קהילות פוליטיות ממסורות ומוסדות המכונים "דתיים", שמדינות הלאום מכוננות את עצמן כבעלות מעמד מקודש ובעל תוקף דתי, שמדינות הלאום מנהלות משטר קפדני המבחין בין תחומה של המדינה, ה"חילונית" לכאורה, לבין מה שמגדירה המדינה כ"דת", שאמורה להיות לכאורה חסרת תוקף פוליטי, ושאותן מסגרות מסורתיות שנדחקו אל תחומיה המוגבלים של ה"דת" עשויות להוות בסיס להתקוממות כנגד מדינת הלאום. הקורס מבקש לבחון את השאלות הללו של יחסי הגומלין המורכבים של הלאומיות והדת במבט גלובלי באמצעות מקרי בוחן שונים (כמו ישראל, צרפת, פקיסטאן, בריטניה, תורכיה, ארצות הברית, רוסיה, הודו, איראן, ציונות נוצרית, ערב הסעודית, יפן ופולין), המלמדים בה בעת על ההיבטים המקומיים של הפוליטיקה הלאומית ועל היותה חלק מסדר פוליטי גלובלי.

על אף שישראל מהווה מקרה אחד בתוך הדיון הכולל של הקורס, המסגרות השונות שנידונות בו בהקשרים גיאו-פוליטיים שונים מהוות בסיס חשוב להבנת ההיסטוריה וההווה הפוליטיים של ישראל/פלסטין והתהוותן של קטגוריות והבנות שונות של "דת" בתוכה - מתוך שלל מארגים אזוריים, אימפריאליים וגלובליים שהיא (בעבר או בהווה) קשורה בהם. ההשלכות של הדיונים בהקשרים השונים על המקרה הישראלי אף ידונו ויודגשו במהלך הקורס.

לאומיות ודת

מועדי בחינות